יש הרבה דרכים לדבר על ערך עצמי—טיפול, כתיבה, שיחות עם חברות.
אבל לפעמים, דווקא המפגש עם המצלמה מצליח לגעת במקום שהמילים לא מגיעות אליו.

כשאני מצלמת נשים בתהליך של צילום נשי טיפולי, אני רואה שוב ושוב את אותו רגע:
הרגע שבו היא מסתכלת על התמונה שלה ואומרת:
"זו אני?"
לא בביקורת, אלא בהתרגשות. בהפתעה. באהבה.

כי משהו בפנים פתאום משתנה.

צילום נשי בגישה הפוטותרפית מחבר אותך חזרה למה ששכחת—היופי שבך, העוצמה, הרוך, האישיות שלך שניבטת מהעיניים.
כשמצלמה רואה אותך באמת, את לומדת לראות את עצמך אחרת.

איך זה משפיע על הערך העצמי שלך?

את מתרגלת מבט לא שיפוטי.

את מרגישה נוכחת, חשובה, נראית.

את נזכרת שלא צריך להיות "מושלמת" כדי להיות ראויה.

ואם תישאר עם התמונות האלו מול העיניים עוד קצת, משהו בך כבר לא יוכל לחזור אחורה.
את תזכרי מי את.

---

אם את מרגישה שערך עצמי זה משהו שאת רוצה לחזק,
ואת פתוחה לפגוש את עצמך במקום חדש—הצילום יכול להיות הצעד הראשון.
מוזמנת באהבה לתהליך צילום נשי בגישה הפוטותרפית שאני מלווה.
כדי שתראי, תרגישי, ותזכרי—שאת כבר מספיק. בדיוק כמו שאת.

שלך 
דנה תהל