גל, ילד פלא שכמותך, תודה לך על ההזדמנות להכיר אותך בדרך היצירתית שלך. היה מופע מעצים, הכי אישי ומרגש. תודה עליך

גל אהוב, כמה אומץ וכנות הבאת אתמול בצוותא. כל הכשרונות שלך התגייסו כדי להכניס עוד אור לפינות אפלות. הלוואי שתגיע עם ההצגה שלך לכל תיכון בארץ, שיתאפשר לתת השראה ותקווה לכל בני הנוער הרגישים שמתמודדים עם חוסר ביטחון, חרדה וחיפוש הזהות שלהם. תודה שבאתי, תודה שהופעת, תודה עליך.

התרגשתי כל כך בשביל גל שהעלה את סיפור חייו בצורה כל כך יחודית ונוגעת. יש לך קול מדהים ויכולות משחק פנומנליות! כל כך כיף לראות שאתה נמצא במקום כל כך טוב, מוקף במשפחה וחברים שאוהבים אותך ותומכים בך בכל מעשה ידך. המשך כך, אהובי

השתתפתי במופע של גל בנג'ו ב"צוותא", ואני כותבת השתתפתי כי זו הייתה החוויה שלי: גל לוקח את המשתתפים למסע בזמן. דרך תחנות בסיפור חייו, הוא לקח אותי למסע בחיים שלי. הדרך שלו להנכיח את החרדות שלו, את הפחדים, את המסע לגילוי מי שהוא - וואו. בכי התערבב עם צחוק, וכל קשת הרגשות הייתה שם. זו חוויה מפרקת ומעמתת, שיש בה המון תקווה ואהבה. הנוכחות של אמא של גל בקהל העצימה את המסר שהעבירה לו כילד וחוזר במופע: "מה אתה בוחר? אפשר לבחור, אתה ראוי, מותר לך." זה מסר כל כך חשוב, שמחזיר את תחושת השליטה וההשפעה שיש לנו בחיים. תודה גל ולכל הנוגעים בדבר, על מופע מכונן. ממליצה בחום רב - זה צריך להופיע על כל במה אפשרית, ונוגע לכל אדם.

אתמול בערב הייתי במופע של גל בנג'ו, "הכוח לבחור". מהדקות הראשונות גל תפס אותי בגרון... הייתי מרותקת. שותה בצמא כל שיר, כל טקסט, כל תנועה, הבעת פנים ורגש... כמה רגש... דומעת, צוחקת, מחזיקה אצבעות. מצאתי את עצמי רוצה לחבק את הילד הקטן, להחזיק את היד לנער, ומסירה את הכובע בפני האיש שגל הפך להיות (לא אספר לכם יותר, כדי לא לקלקל את החוויה שלכם). אני לא צריכה להציג אותו בפני מי שמכיר אותו, ומי שלא מכיר - לא יוכל שלא להתאהב בו אחרי המופע הזה. נשאבתי לתוך הסיפור והדמות, ורק דקות ארוכות אחרי שהסתיים חשבתי לעצמי: איזה שחקן נפלא, איזה פרפורמר. והבנתי שהיות ולא חשבתי על זה בכלל תוך כדי המופע, זו האינדיקציה לזה שהוא באמת שחקן מוכשר. לחשו לי שיש כבר מועדים נוספים למופע. תעקבו ותלכו. לא לפספס.