מאמרים

                               

שיטת NRI- neuro resonance index היא טכניקת אבחנה ידנית, המבוססת על מדידת תגובת תהודת הגוף לחשיפה לחומרים שונים. באמצעות מדד זה ניתן לאתר חוסרים תפקודיים, רעלנים, זיהומים סמויים ומצבים רפואיים נוספים – והכול באופן לא פולשני.

הטכניקה נשענת על שיטת BDORT- Bi-Digital O-Ring Test שפותחה על ידי ד"ר יושיאקי אומורה. שיטת NRI בודקת ומעריכה את תגובת הגוף לדגימות של חומרים ביולוגיים שונים באמצעות בדיקות התנגדות קלות של שרירי אצבעות היד. החיבור בין BDORT ל-NRI מאפשר למטפל מענה מהיר ומדויק על מצבו של הנבדק לאתר ולהתאים למטופל תוכנית טיפול אישית.

מנגנון תגובת גוף לחומר הנבדק בשלבים:

שלב ראשון: גירוי חיצוני – חשיפה לחומר או תדר

חומר שמוקרן או מוצג סמוך לגוף (למשל צמח, תרכובת אורגנית) פולט קרינה אלקטרומגנטית עדינה, ברוב המקרים בתחום האינפרה-אדום. כל חומר בטבע פולט קרינה זו במידה מסוימת.

שלב שני: קליטת הגירוי – הפעלה סנסורית דרך מערכת העצבים

חיישנים (רצפטורים) בעור, במערכת השרירים ובמערכת העצבים המרכזית קולטים שינויי שדה עדינים. ישנם מחקרים שמצביעים על כך שנוירונים, כולל Mirror Neurons, מסוגלים לזהות גם מידע לא-מילולי/תחושתי מהסביבה ולתרגמו במהירות לשינויים במתח שרירים.

בנוסף, קולטנים כמו Piezo1 ו-TRPV4 (חיישני מתח מכני בתאים) רגישים לשינויים פיזיקליים זעירים בסביבה ומגיבים בתגובות תוך-תאיות מיידיות.

בלוטת האצטרובל, אשר רגישה לקרינה אלקטרומגנטית עדינה, עשויה גם היא להשתתף בתרגום השפעות השדה האלקטרומגנטי לשינויים ביוכימיים מהירים בגוף.

שלב שלישי: תגובה נוירו-כימית מהירה – שינוי ברמות הסרוטונין

חשיפה לאותות סביבתיים גורמת להפרשה מהירה של נוירוטרנסמיטרים כמו סרוטונין (5-HT), שמשפיע ישירות על טונוס שרירים דרך מעגלים מוחיים כמו:

- Prefrontal Cortex – עיבוד תחושות רגשיות וקוגניטיביות.

- Brainstem Motor Nuclei – שליטה ישירה במתח שרירים.

סרוטונין מווסת רמות של מתח בסיסי בשריר (muscle tone) וכאשר רמותיו משתנות, נצפה שינוי מידי בכוח השריר, מה שמתבטא בהיחלשות או התחזקות אחיזת היד.

שלב רביעי: תגובה שרירית – שינוי בכוח האחיזה

בעקבות השפעות על הנוירוטרנסמיטרים ותעלות היונים (כמו TRPV4 ו-Piezo1), מופיעה תגובה מיידית ברמת השריר:

- עלייה במתח השריר → חיזוק האחיזה.

- ירידה במתח השריר → החלשות האחיזה.

תגובה זו מתווכת דרך סינפסות צומת עצב-שריר מהירות (נוירו וסקולריות) המגיבות בתוך עשרות עד מאות מילי-שניות.

 

 

סיכום שרשרת האירועים:

1. קירוב החומר ← 2. פליטת קרינה אלקטרומגנטית ← 3. קליטה עצבית תחושתית ← 4. שחרור סרוטונין/שפעול תעלות Piezo/TRPV←.5. שינוי במתח השרירים ←6. שינוי מיידי בכוח האחיזה.

 

כל השרשרת הזו מתרחשת תוך פחות משנייה אחת!

הגוף מגיב במהירות עצומה לגירויים אלקטרומגנטיים, עוד לפני שהמודעות הקוגניטיבית שלנו קולטת.

קיימות מספר מערוכת פיזיולוגיות נוספות עם ההיתכנות למעורבות במנגנון:  

מבט בצילום של חומר או דמות לעומת מבט על הדבר האמיתי:

כאשר אנחנו צופים בתמונה או בסרטון של משהו שמעורר בנו תגובה פיזיולוגית, גם אם הוא לא אמיתי, המוח מגיב באופן דומה כאילו מדובר במציאות. מדובר בתגובה שמערבת מערכות עצביות שונות:

המערכת הראייתית (Visual System):

כאשר אנו צופים בתמונה או בסרטון, קרני האור נכנסות לעין ופוגעות ברשתית, שם הן מומרות לאותות עצביים על ידי תאי קולטני אור (פוטורצפטורים). האותות החשמליים מועברים דרך העצב הראייתי אל הקורטקס הוויזואלי הראשוני (V1), הממוקם באונה האוקסיפיטלית שבחלק האחורי של המוח (אזור העורף). שם מתחיל תהליך עיבוד המידע הוויזואלי, הכולל פענוח של צורה, צבע, תנועה, ועומק. מהקורטקס הראשוני המידע ממשיך לאזורים ויזואליים נוספים במוח, בהם מתבצע עיבוד מתקדם המאפשר לנו לזהות עצמים, להבין תנועה במרחב ולפרש את התמונה השלמה.

המערכת הלימבית (Limbic System):

אם התמונה או הסרטון מעוררים תחושת פחד, מתח או חרדה (כמו במקרה של תמונה קשה לצפייה), המערכת הלימבית מופעלת.

המגדלה, שהיא חלק מהמערכת הלימבית, משחקת תפקיד מרכזי בזיהוי ותגובה לאיומים, אף אם מדובר בתמונה ולא במציאות. המגדלה עשויה להפעיל את ההיפותלמוס, אשר שולח אותות לגוף לשחרר הורמונים כמו קורטיזול (הורמון סטרס).

מערכת העצבים האוטונומית (Autonomic Nervous System):

כאשר המוח מפרש תמונה קשה או מאיימת, הוא עשוי להפעיל את המערכת הסימפתטית (חלק מהמערכת האוטונומית) שגורמת לעלייה בקצב הלב, לחץ דם, והזעה — כלומר, תגובות פיזיולוגיות שמתקיימות כאילו מדובר באיום אמיתי.

המערכת הפרה-סימפתטית עשויה לפעול כאשר התגובה היא רגיעה, למשל אם מדובר בתמונה שמשדרת תחושת נינוחות.

הקורטקס המוטורי (Motor Cortex):

אם התגובה למראה (למשל, פחד) מלווה בתגובה פיזית, כמו רעד או התחממות, המוח יפעל להפעיל את הקורטקס המוטורי ולשלוח אותות לשרירים.

כאשר אנחנו רואים משהו מאיים, המוח יוכל לשלוח אותות לשרירים כדי להתכונן לתגובה — לברוח או להילחם (fight or flight).

 

מערכת הסרוטונין ודופמין:

השפעות רגועות או מוטיבציה גוברות יכולות להיות מתווכות דרך חומרים כמו סרוטונין ודופמין.

סרוטונין משפיע על הרגשות הכלליות של האדם ויכול להפחית חרדה. דופמין קשור להנאה ולתשומת לב, ואם התמונה מעוררת עניין או זיקה חיובית, הדופמין עשוי להגביר את הערנות והעניין.

כאשר אנחנו רואים תמונה קשה לצפייה או משהו שגורם לנו לפחד, המוח מפעיל מערכת עצבית מורכבת הכוללת את:

הקורטקס הוויזואלי (עיבוד תמונה),

המערכת הלימבית (המגדלה וההיפותלמוס),

המערכת האוטונומית (חוויות פיזיולוגיות כמו פחד),

הקורטקס המוטורי (תגובת השרירים),

המערכת הכימית (סרוטונין ודופמין).

תגובת המוח יכולה להיות חזקה כמו אם מדובר בסיטואציה אמיתית.

 הקשר לנוירונים מראה (Mirror Neurons)

אלו הם סוג מיוחד של נוירונים במוח, שהתפקיד שלהם הוא לזהות ולהגיב לפעולות של אחרים, כאילו אנחנו בעצמנו מבצעים את הפעולה. זה קורה כאשר אנחנו צופים במישהו אחר עושה פעולה — המוח שלנו "משדר" את הפעולה כאילו אנחנו עושים אותה בעצמנו.

המערכת הזו קשורה ליכולת שלנו להרגיש את מה שמרגיש אדם אחר, וזה גם מסביר איך אנחנו יכולים להרגיש פחד או מתח רק מתמונה או סרטון — אפילו אם מדובר בסיטואציה לא אמיתית. הנוירונים מראה מאפשרים לנו לחוות את הרגש של מישהו אחר ולהזדהות איתו, ולכן כאשר אנחנו רואים אדם סובל, אנחנו עשויים לחוות את הסבל או הפחד בצורה פנימית.

מעורבות במתח פיזיולוגי:

כאשר נוירונים מראה פועלים, הם יכולים להפעיל את אותם מרכזים במוח שמעורבים בהפקת תגובות פיזיולוגיות, כמו הפעלת המערכת הסימפתטית (הקשורה לפחד, מתח ורעש פיזיולוגי) וגורמים לפיזור הכימיקלים כמו קורטיזול.

הקשר המשותף בין תחושות פיזיות וגירויים אלקטרומגנטיים כמו אינפרה אדום:

התגובות המוחיות והפיזיולוגיות לגירויים חיצוניים: מחקרים בנושא תפיסה חושית מראים כיצד המוח מגיב לגירויים חיצוניים, כולל אור באורכי גל שונים. גירויים אינפרה אדומים או אלקטרומגנטיים יכולים להשפיע על תחושות פיזיות, במיוחד כשמדובר בתגובה גופנית לחום או לקרינה.

הקשר בין מערכת העצבית ותחושות פיזיות: כאשר אנחנו נחשפים לגירויים מחממים (כמו אינפרה אדום), הנוירונים בתגובה עשויים להפעיל את המערכת האוטונומית ולהגביר תחושות של חום, כאב או אי נוחות.

הקשר בין חשיפה לפוטונים (אור) ומערכת העצבים: חשיפה לאור בתדרים שונים (כולל אינפרה אדום) עשויה להשפיע על פעילות מערכת העצבים המרכזית וההיקפית. ייתכן שיש אינטראקציה בין חשיפה לאור אינפרה אדום והתגובה הפיזיולוגית שמעוררת תחושות של כאב או מתח — תהליכים שיכולים להיתפס על ידי נוירונים מראה.

ניתן להניח שתגובות מוחיות-פיזיולוגיות שמוגברות בעקבות אינפרה אדום עשויות להיות קשורות לפעילות נוירונים מראה בתגובה לצפייה בגירויים חיצוניים.

EZ  water

מנגנון נוסף המסביר את השפעת תהודה מולקולרית על קליטת אנרגיית אינפרא-אדום ומתח שריר

מכיוון שהמנגנון של NRI מתבסס על קשרים פיזיקליים בין תהליכים ביולוגיים, אלקטרומגנטיים והידרודינמיים בתוך הגוף. אחד מהמנגנונים המרכזיים הוא השפעתה של תהודה מולקולרית על אנרגיית אינפרא-אדום והשפעתה על טונוס השריר, שכוללת את השפעת המים הביולוגיים המכונים (EZ Water).

מים המכונים (EZ) Exclusion-zone water  נוצרים ליד משטחים הידרופיליים, ונבדלים במבנה שלהם ממים רגילים. הם בעלי צמיגות גבוהה יותר, מדד שבירה גבוה יותר, סופגים אור באורך גל של 270 ננומטר, נושאים מטען שלילי ומשחררים יוני הידרוניום (H3O2) למים הסובבים, שהופכים למטענים חיוביים. תהליך זה ייחודי למים במבנים ביולוגיים וכולל את השלב הרביעי של המים, שמתחזק בעזרת אנרגיית אור אינפרא-אדום (IR).

  

כאשר חומר חיצוני בעל תדרים או פרופיל מולקולרי זהה לחומר פנימי בגוף (כמו תאי עצב ושריר), נוצרת ביניהם תהודה אלקטרומגנטית עדינה. תהודה זו מגבירה את ספיגת האנרגיה של אינפרא-אדום באזור הרלוונטי, ומשפיעה על מבנה המים הביולוגיים (EZ Water). שינוי במבנה המים הביולוגיים משפיע ישירות על המטען החשמלי התאי, דבר שמוביל לשינוי פוטנציאל הממברנה של תאי עצב ושריר. כתוצאה מכך, הטונוס של השריר (Muscle Tone) יכול להתווסת ולסייע בהשגת איזון בין מערכות הגוף.

 

 

הקשר הקוונטי

בפיזיקה קוונטית, כל מערכת – כולל גוף האדם – נושאת מידע קוונטי: זה כולל מצבים פנימיים של חלקיקים, אנרגיה, תדרים, שדות אלקטרומגנטיים דקים, ומצבים סבוכים לדוגמא, ציור שנעשה מתוך תודעה מכוונת – נושא בתוכו תדר קוונטי:

כאשר אדם יוצר ציור או אפילו קו על גבי נייר בעזרת כלי כתיבה כוונתו והידע האנרגטי נאגרים בציור או בקו שייצר ונשארת מעין "חתימה תדרית". בדומה לאופן שבו מידע נשמר בקוונטים במחשב קוונטי  כך גם תדר של פתולוגיה יכול להישמר בדוגמית של ציור וצילום של אוביקט חי  גם אם היא חזותית בלבד.

השדה של הגוף "מדבר" עם השדה של הדוגמית:

בשיטת NRI המטפל מבצע בדיקה שמודדת תגובה אנרגטית של הגוף לנוכחות דוגמית מסוימת (אמיתית או ציורית). לפי פיזיקה קוונטית – אם שזירה קוונטית או הדהוד תדרי (resonance) בין התדר של הדוגמית לבין מצב בגוף – תתקבל תגובה פיזיולוגית ניתנת למדידה (כמו שינוי בטונוס השריר באצבעות המטופל בבדיקה). תיאוריה חדשה על מצבים "בהירים" ו"חשוכים" תומכת בכך, הממצא הקוונטי החדש מראה שגם כאשר אין שדה חשמלי ממוצע – עדיין יש קיום קוונטי שיכול להשפיע על חומר. מכאן ניתן להסיק שגם אם אין "חומר ממשי" בדוגמית (כמו חיידק חי) – הדוגמית עדיין יכולה להשפיע אנרגטית על הגוף אם היא משדרת תדר רזוננטי מתאים.נ ניתן לסכם ששיטה האבחנה NRI מתיישבת עם הבנות חדשות מהפיזיקה הקוונטית בכך שהיא בוחנת אינטראקציות אנרגטיות עדינות מתבססת על רעיון של "קיום בלי חומר פיזי ברור" משתמשת ברזוננס קוונטי ככלי גילוי

סיכום ומסכנות:

בדיקת NRI (Neuro-Resonance Index) מבוססת על העיקרון לפיו שינויים עדינים בגירויים חיצוניים — בין אם חומרים טבעיים, אורכי גל שונים או שדות אלקטרומגנטיים — יכולים להשפיע באופן ישיר ומדיד על תגובות ביולוגיות בגוף האדם, כגון כוח האחיזה בשרירים.

כל חומר פולט תדרים אלקטרומגנטיים, כולל אינפרה-אדום, שהם תוצאה טבעית של פעילות תרמית ומבנית פנימית של החומר.

תאי גוף האדם, ובעיקר מערכת העצבים, רגישים מאוד לשינויים עדינים בתדרים סביבתיים. מחקרים הראו שחשיפה לאור אינפרה-אדום, אפילו בעוצמות נמוכות, יכולה להשפיע על תהליכים מוחיים, על פעילות יונית בתאים, ועל מסלולי מעבר אותות ביוכימיים.

מערכת הסרוטונין ומערכת הסטרס משפיעות ישירות על טונוס שרירים (Muscle Tone). סטרס או חרדה יכולים להחליש את כיווץ השריר, תופעה שמורגשת באופן מידי במדידות של כוח אחיזה ביד.

נוירונים מראה (Mirror Neurons) ממלאים תפקיד חשוב בכך שהתודעה שלנו לא צריכה גירוי פיזי ישיר כדי להשפיע על תגובות גופניות — מספיק לראות או לחוש גירוי מסוים כדי שהמוח יפעיל תגובה עצבית-מוטורית רפלקסיבית.

גירוי מרחוק (באמצעות אור) יכול לשלוט על פעילות מכנית וביוכימית של תאים, מה שמעיד על היתכנות גבוהה שגם שדות תדרים חלשים — כמו אלו הנפלטים מצמחים או חומרים — יכולים להפעיל תגובה פיזיולוגית נמדדת.

על בסיס כל המידע ניתן להבין שכאשר מקרבים לגוף חומר כלשהו, התדרים האלקטרומגנטיים שהוא פולט יוצרים אינטראקציה עדינה עם מערכת העצבים האוטונומית והסומטית, דרך מסלולים הכוללים של בלוטת האצטרובל, סרוטונין, נוירונים מראה ומסלולי ויסות סטרס. כתוצאה, נוצר שינוי מידי בטונוס השרירי, המתבטא בכוח האחיזה. שינוי זה מאפשר לאבחן האם החומר הנבדק נמצא בגוף בפעילות וברמה נורמאלית. ובמקביל ניתן לבדוק חומרים שונים, תרופות שונות טבעיות או כימיות האם הן משרות הרמוניה או דיסהרמוניה בתפקוד הביולוגי של הגוף. לפיכך בדיקת NRI מתיישבת היטב עם  סך כל ההבנה עדכנית של הביופיזיקה, הנוירוביולוגיה והביוכימיה של תגובות גוף-סביבה — ומהווה כלי לא פולשני, מדויק ועדין להערכת השפעות סביבתיות על בריאות האדם.

 מקורות:

Rizzolatti G., et al. "Mirroring People: The Science of Empathy and How We Connect with Others

Zhang, Y., et al. (2023). "Remote Regulation of Intracellular MSCs via NIR Responsive Dynamic Hydrogels."

Lucassen, P.J., et al. "Stress, depression and neuroplasticity: a convergence of mechanisms." (2014).

Foletti, A., et al. "Electromagnetic Information Transfer through Water: A Possible Mechanism for Telecommunication in Biology." (2011).

Pall, M.L. "Microwave frequency electromagnetic fields (EMFs) produce widespread neuropsychiatric effects." (2016).

Syeda, R., et al. (2016). Piezo1 Channels Are Mechanosensors in the Plasma Membrane. Nature.

Li, Z., et al. (2023). Near-Infrared Responsive Hydrogels for Remote Regulation of Cells. Biomaterials.

Jacobs, B.L., Azmitia, E.C. (1992). Structure and Function of the Brain Serotonin System. Physiological Reviews.

Perrin, F., et al. (2019). Stress-induced modulation of serotonin pathways. Neuropharmacology.

Harris, C.M., Wolpert, D.M. (1998). Signal-dependent noise determines motor planning. Nature.

Zhang, L., et al. (2020). Material-Dependent Infrared Emission. ACS Photonics.

Planck's Law of Blackbody Radiation 

Exclusion Zone (EZ) Water: Potential for Filtration and Electric Power

By Gerald H. Pollack* 

Electromagnetic fields and melatonin production

Author links open overlay panelR.J. Reiter

Bright and Dark States of Light: The Quantum Origin of Classical Interference

April 2025Physical Review Letters 134(13)

DOI:10.1103/PhysRevLett.134.133603

Celso J. Villas-Boas, Carlos E. Máximo, Paulo J. Paulino, Romain P. Bachelard