בשנות ה-70, במהלך ניסויים קליניים שביצע ד"ר יושיאקי אומורה, רופא וחוקר בעל שם עולמי, נולדה תגלית יוצאת דופן שהובילה לפיתוח אחת מטכניקות האבחון החדשניות והלא פולשניות ביותר בתחום הרפואה האינטגרטיבית.
ד"ר אומורה ניסה באותה עת למדוד הבדלים בזרימת דם, לחץ הדם ובטמפרטורת ההמיספרות הפעילות במוח, וכן לבדוק רגישות פתולוגית וכוח אחיזה.
במהלך ניסוייו, הבחין בתופעה מעניינת: כאשר מטופל החזיק בידו חומר מסוים - אפילו בכמות מזערית - התרחש שינוי מיידי במתח השרירי של היד, שהתבטא בהיחלשות הטבעת שנוצרה בין האגודל לאחת מאצבעות היד השנייה.

